ציון דרך היסטורי נרשם השבוע בבית החולים סורוקה בבאר שבע עם חנוכת מרכז 'לגסי הריטג'' לאונקולוגיה ומכון ד"ר לארי נורטון, שהם למעשה המרכז החדש לחקר וטיפול כוללני של מחלת הסרטן.

מימין: ד"ר איתי לוי, פרופ' יצחק אביטל, פרופ' ניר פלד. "הבניין עצמו זו לא פריצת דרך. איכות הרפואה היא זו שתקבע". צילום: חיים הורנשטיין

אמנם המרכז החדש נחנך השבוע, אך הפעלתו הרשמית מתוכננת לעוד מספר שבועות, כאשר שש הקומות של הבניין, שבהקמתו הושקעו כ־200 מיליון שקל, יאובזרו בציוד הרפואי המתקדם ומחלקות אשפוז יום אונקולוגי והמטולוגי והיחידה להשתלת מח עצם יחלו לפעול.

פרופ' יצחק אביטל, מנהל המרכז, מציין כי "לחלוטין מדובר במרכז הסרטן המוביל בארץ ובעולם. אני יודע שזה נשמע יומרני, אבל כמו שהאמריקאים הגיעו לירח והרוסים הגיעו לחלל כי הם החליטו שהם רוצים להגיע לשם, אז אנחנו החלטנו שאנחנו רוצים להיות הכי טובים ולשם אנחנו שואפים. כרגע, זה בשלב של שאיפה ותיכנון. בינתיים, אנחנו עוד לא שם".

מה מייחד את המרכז החדש בהשוואה למרכזים רפואיים אחרים?
"חולי הסרטן שיגיעו לכאן יקבלו טיפול שונה ממה שמקבלים במרכזים אחרים בארץ ובעולם. אנחנו מתוכננים לשלב את הקהילה בתוכנו, כלומר כל השלב של מניעה, חינוך ואבחנה מוקדמת תהיה באחריותנו. מומחים שלנו יתנו ייעוץ, ידריכו וייצרו את הפרוטוקולים. זו תהיה אחת התרומות הכי גדולות. אם אתה יכול למנוע את התפרצות הסרטן, זו תהיה תרומה עצומה".

זמני ההמתנה יתקצרו
מבחינתו של פרופ' אביטל, יליד באר שבע, בעל שם עולמי בתחום הרפואה האונקולוגית, שחזר לבאר שבע לאחר שלושה עשורים במהלכם הקים וניהל מרכזי סרטן בארצות הברית, "אנחנו נהיה מעורבים בגילוי המוקדם ובמניעה לפני שהמחלה מופיעה. הטיפול שיינתן כאן לחולים יהיה מותאם אישית לכל מטופל. מבחינתנו, המנצח זה החולה. אנחנו, הצוות הרפואי, הופכים להיות אי רלוונטיים".

מחקרים מצביעים על שיעור תחלואת סרטן גבוהה במיוחד באזור הנגב. כיצד המרכז החדש אמור להתמודד עם המציאות הזו?
"מדובר בחשיבה אסטרטגית שצריך להתחיל בחינוך בבית הספר כיצד להימנע מלחלות בסרטן. אנחנו כבר במגעים עם עיריית באר שבע ועיריית דימונה, למשל, להכניס את הנושא הזה למערכת החינוך".

המרכז החדש עדיין לא מאובזר, אך סיור במקום אותו ערכנו השבוע מצביע על מהפכה בכל הקשור בטיפול במחלת הסרטן. עד היום ממוקם המערך האונקולוגי בבית החולים סורוקה בפיזור גיאוגרפי גדול במתחם בית החולים, חלקו בקומות המרתף של בית החולים בתנאים פיזיים שהתאימו אולי לשנותיו הראשונות של בית החולים מלפני עשרות שנים.

לא רק שהחולים היו נאלצים להתמודד עם מחלתם הקשה והמורכבת, הם גם נקלעו למציאות בה לא נשמרה כל פרטיות, צפיפות והמתנה של שעות ארוכות עד לקבלת הטיפול.

עם הפעלת המרכז החדש, המציאות הזו תשתנה. 72 עמדות טיפול אישיות ו־32 מיטות אשפוז יום יעמדו לרשות המטופלים. סוף סוף יוכלו המטופלים גם לראות אור יום במהלך שהותם במקום ולזכות למעט פרטיות תוך קיצור זמן ההמתנה לטיפול לו הם נזקקים באופן משמעותי.

"המרפאות שלנו", מסביר פרופ' אביטל, "יפעלו כאן כמו בסרט נע. המטופל מתחיל, למשל, את הטיפול בשמונה בבוקר ויוצא מכאן בצהריים עם תוכנית טיפול".

"כאן לא יהיה מצב שהמטופל יפגוש היום את הכירורג, בעוד שבוע את האונקולוג ושבוע אחרי זה את הגסטרואונקולוג. בממוצע, לוקח בארץ לגבש תוכנית טיפולית לחולה סרטן כשלושה עד ארבעה חודשים. אין לנו את הפריבילגיה לדחות לחולה סרטן את התוכנית הטיפולית לגביו. אנחנו מתכוונים לקצר את התקופה הזו".

כלומר?
"היום חולה שמגיע לאשפוז יום מקבל טיפול אחרי ארבע שעות. אנחנו מתכוונים לעשות זאת תוך חצי שעה. זו המטרה שלנו. להרבה חולי סרטן אין הרבה זמן בחיים. למה אנחנו צריכים לגנוב להם את הזמן?".

אירוע חנוכת המרכז החדש. ד"ר שלומי קודש, פרופ' יצחק אביטל, לובה קביץ', גדי כהן, רוביק דנילוביץ', פרופ' אהוד דודסון ופרופ' מיקי שרף. צילום: שאולי לנדנר

18 אלף חולים
אם במהפכה רפואית עסקינן, הרי שהייחודיות של המרכז החדש מתבטאת גם בכך שהחולה יטופל על פי תוכנית מותאמת אישית. החולה ישותף בכל דרכי הטיפול בו. כך, למשל, אם החולה יבקש שבמהלך הטיפול בו לא ינשרו שערותיו או שלא יופיעו לו פצעים בפה או על עורו, הרופאים יכבדו את רצונו ויפעלו בהתאם.

"לטפל בסרטן", מציין פרופ' אביטל, "זה קשה מאוד, לפעמים מדכא. חולים מתים, זה חלק מהיום יום. אני אומר תמיד למתמחים שלי שצריך גם לדעת להפסיד במערכה הזו על הצלת חייהם של החולים. אנחנו מפסידים רוב הפעמים".

המרכז החדש הוא, כאמור, גם מרכז מחקרי. נכון להיום, אנחנו עומדים בפני פריצת דרך בתחום מחקר הסרטן?
"אנחנו כל הזמן בדרך לפריצת דרך. אנחנו עדיין לא בפריצת דרך. בינתיים, עוד לא רואים את האור בקצה המנהרה".

מדי שנה מטופלים בבית החולים סורוקה למעלה מ־18 אלף חולי סרטן, מתוכם כ־750 ילדים. מדי שנה, כך על פי נתוני בית החולים, נוספים בממוצע כ־700 חולי סרטן חדשים, מתוכם כ־50 ילדים.

פרופ' ניר פלד, מנהל המערך האונקולוגי, מומחה ברפואה פנימית, באונקולוגיה וברפואת ריאות ויו"ר הוועדה הבינלאומית לאבחון מוקדם של סרטן הריאה, הגיע לסורוקה לפני כשנה עם מינויו לתפקיד.

"הופתעתי מאיכות השירות כאן", הוא מציין, "חרף התנאים הקשים. הבנתי שאפשר כאן להמריא לכל מקום. עכשיו אנחנו צריכים לדעת איך לשמור על זה גם בתנאים טובים. צריך לצקת תוכן שייקח את המקום הזה לרמה הגבוהה יותר. זה אפשרי תוך שיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן גוריון וגיוס הון אנושי".

בינתיים, עד שהמרכז החדש יפתח רשמית את שעריו בפני המטופלים, ליבו של פרופ' פלד נחמץ נוכח המראות באשפוז היום, שם ממתינים המטופלים לשירות, אותו פרופ' פלד מגדיר כ"תת שירות".

"אני לא מבין", אומר פרופ' פלד, "כיצד האוכלוסייה פה הסכימה לקבל שירות כזה שכלל לא מתאים לשנות האלפיים. שירות שניתן בקומה מינוס 2. הרגילו את המטופלים לכך. עכשיו זה כבר עולם אחר. יש אור, זו רמה אחרת".

המחלקה האונקולוגית בסורוקה כיום. "התורים יתקצרו". צילום: הרצל יוסף

עדיפות לתושבי הנגב
על פי התוכנית, יטופלו במרכז החדש כ־150 חולים ביום. לרשותם יעמדו, כאמור, 72 עמדות טיפול ו־32 מיטות אשפוז יום, בהשוואה ל־24 מיטות האשפוז שמצויות כיום במערך האונקולוגי הקודם.

"אנחנו נכפיל את הפעילות שלנו", מציין פרופ' פלד, "בהשוואה לפעילות במערך הישן. עכשיו נהיה בחזית הרפואה האונקולוגית. כדי שנגיע לפריצת דרך, נצטרך להביא לכאן את היכולות האנושיות והמדעיות המתאימות. הבניין עצמו זו לא פריצת דרך. איכות הרפואה היא זו שתקבע".

מן הסתם, פתיחת המרכז החדש על כל יכולותיו תביא גם להגעת מטופלים מאזורי הארץ השונים. אין חשש שזה יהיה על חשבון מטופלים תושבי הנגב?
"אנחנו נותנים שירות ליותר ממיליון נפש באזור הנגב והדרום. העדיפות במתן השירות הרפואי היא קודם כל לתושבי האזור וזאת כדי למנוע מהמטופלים את הצורך בנסיעה למחוזות רחוקים כדי לקבל טיפול אונקולוגי. יש לנו עכשיו את האפשרות והיכולת להגדיל את נפח הפעילות שלנו".

כלומר, מדובר כאן ב'עניי עירך קודמים'?
"איכות הטיפול תביא לכך שמטופלים ממקומות אחרים ירצו לבוא לכאן. זה כבר קורה גם כיום. בכל מקרה, זה לא יהיה על חשבון מטופלים תושבי הנגב. זמינות השירות קיימת והיא טובה ותשתפר במרכז החדש. כוח האדם יגדל, הפעילות תגדל והעובדה שמטופלים ממרכז הארץ, למשל, שיגיעו לכאן תסייע לנו להביא אמצעי טיפול מתקדמים בצד כוחות רפואיים שעד כה לא הגיעו לכאן. כבר כיום יש לנו מטופלים אפילו מאזור הגליל העליון וממרכז הארץ. זה יוצר אצלנו גאוות יחידה".

טיפול קרוב לבית
הצלע השלישית בצוות שיוביל את המרכז לחקר וטיפול בסרטן הוא מנהל המכון ההמטולוגי בסורוקה, ד"ר איתי לוי, מומחה באונקולוגיה המטולוגית וברפואה פנימית.

"עוד לפני עשר שנים", מספר ד"ר לוי, "הגדרנו לעצמנו סוג של חזון, שהחולים בנגב יוכלו לקבל פה טיפול מלא וכוללני בהקשר לתחלואת הסרטן. הרבה שנים זה לא היה קיים כאן. מטופלים מהאזור היו צריכים לנסוע למרכז הארץ כדי לקבל טיפולים מתאימים ולהיפגש עם רופאים שלא היו זמינים פה".

"פתיחת מרכז הסרטן היא למעשה סיומו של תהליך בו יתאפשר מהיום לכל תושבי הנגב לקבל את הטיפול המתקדם ביותר במחלת הסרטן מבלי שיצטרכו לנסוע מרחקים לקבלת טיפול. זה יהפוך את חוויית הטיפול לשונה בהשוואה לעבר".

קשה להגדיר טיפול במחלת הסרטן כ'חוויה'?
"לרוב זו חוויה לא טובה. המטרה שלנו היא להפוך את החוויה הלא טובה הזו למשהו קצת יותר נסבל שניתן להכלה. כיום, המערך האונקולוגי נראה רע מאוד. חדרי הטיפולים וחדרי הרופאים נמצאים במרתפים בלי אוויר, בלי אור יום, בלי תנאים נאותים. המרכז החדש יאפשר שינוי משמעותי של המציאות הזו. התשתיות שהיו קיימות עד עכשיו לא איפשרו הכנסת טכנולוגיות מתקדמות. עכשיו זה ישתנה".

ד"ר לוי יודע לספר כי היום באשפוז יום אם מישהו מקיא, אז כל האולם שותף לחוויה הזו. מי שעושים לו מח עצם, אז גם מי ששוכב במיטה הסמוכה שותף לכך.

"קיימות סיטואציות לא נעימות בכלל. עכשיו כל זה הולך להשתנות. החולה יקבל מיידית את המענה לו הוא נזקק, יתקצרו תורים באופן משמעותי. זה לא יקרה מהיום למחר, אבל זה יקרה בסופו של דבר. אנחנו רוצים שתושבי הנגב יקבלו את הטיפול הטוב ביותר שנכון לנקודה הזו".