כשהתבשרה ביום שלישי נור (שם בדוי), צעירה בדואית, תושבת הנגב, המרצה עונש מאסר של 11 שנים בגין רצח בעלה לו היא נישאה בכפייה, על החלטת נשיא המדינה, ראובן ריבלין, להעניק לה חנינה, לא היה קץ לאושרה. משמעות החלטת הנשיא היא שבעוד כשבועיים תשוחרר נור מבית הכלא ותצא לחופשי לאחר שריצתה ארבע שנים מאחורי הסורגים.

"לא האמנתי שזה קורה לי". צילום אילוסטרציה: freepik

"כשבישרו לי על החלטת הנשיא להעניק לי חנינה", אמרה נור ל'ידיעות הנגב' באמצעות פרקליטתה, עו"ד רוני אלוני־סדובניק, "לא האמנתי שזה קורה לי. בכיתי וצחקתי לסירוגין".

"אני לא היחידה בחברה הבדואית ובחברה הערבית בכלל שהגברים שולטים בהן. הנשים במגזר הן כמו חפץ בידיהם. כופים עלינו יחסי אישות ונישואים שלא ברצוננו. אני קוראת לשר לבטחון פנים להקים קו חם בשפה הערבית עבור נערות ונשים שנרדפות על רקע של אי ציות לדרישות הגברים במשפחותיהן ולאפשר להן מסלול הצלה במסגרת התוכנית להגנת עדים".

לפני כשנה, כפי שפורסמנו לפני כשלושה שבועות, הגישה הצעירה הבדואית בקשת חנינה לנשיא המדינה, אך הפרקליטות לא המליצה אז על חנינה בנימוק כי חייה הקשים של הצעירה כבר נלקחו בחשבון בגזר הדין.

בקשת החנינה נדחתה, ולפני כעשרה חודשים הוגשה לנשיא המדינה בקשת חנינה חוזרת והפעם במסגרת "מתווה ה־70", מתווה חנינות מיוחד שגובש לרגל שנת ה־70 למדינה, והנשיא קיבל את הבקשה וקיצר את עונשה של הצעירה הבדואית.

במקביל, עדיין עומדת בפני הכרעה עתירתה של הצעירה לבג"צ להכיר בה כקורבן סחר בבני אדם, לאחר שנמכרה על ידי אביה פעמיים לשני גברים, להם אולצה להינשא. המדינה, בתגובתה לעתירה, דחתה את טענות הצעירה. הדיון בעתירה נקבע לינואר הקרוב.