עכשיו זה רשמי: בר הספורט 'גיגסי' בבאר שבע מתהדר בתעודת כשרות חדשה ופותח את שעריו לציבור שומר המסורת שנמנע עד כה מלאכול במקום.

(מימין) אסף בן טעיה והרב יהודה דרעי. "כל הזמן היתה התלבטות סביב זה". צילום: יח"צ גיגסי

"אם לומר את האמת, כל הזמן היתה התלבטות סביב נושא הדת, תמיד היינו מסביב לזה. עכשיו בהחלט אפשר לומר שאנחנו במקום בו קבענו עובדה בשטח, ונעמוד בה בלי קשר למה שיקרה", מספר אסף בן עטיה (36), הבעלים של המקום לצידו של השותף עופר בננו.

"לפי הנתונים שאספנו, קרוב ל־95% מהתגובות הן חיוביות בנושא ושמחות על הצעד שלקחנו. תויגו מעל אלף אנשים שונים בפוסט בפייסבוק שהתייחס לנושא, כך שבהחלט יצרנו שיח מסוים בעיר".

נוהל ברור
ה'גיגסי' ספורט בר הוא בר הספורט הגדול בישראל. הוא ממוקם בחלקו האחורי של מתחם 'מבנה' והפך בשנים האחרונות למותג בקרב כל חובבי הספורט. המתחם מעוצב כולו על טהרת האהבה לספורט, ומקרין במסכיו כל ענף ספורט שקיים על הגלובוס. הייחודיות הנוספת של המקום היא במנות האוכל המושקעות המוגשות לבליינים.

"בתחילת הדרך לא תכננו שהמקום יהיה מסעדה עם מנות של ממש, אלא הרעיון הראשוני היה בכלל להגיש מנות פשוטות בסגנון המבורגרים, צ'יפס, כנפיים ושניצלים", מספר בן עטיה. "הקונספט המקורי שרצינו היה דומה יותר לזה שיש בברים דומים באנגליה".

"חודשיים לפני שסיימנו לבנות את המטבח, צירפנו את השף טל כהן שיבנה לנו את אותו תפריט פשוט שרצינו, וטל סחף אותנו איתו ברעיונות. הרחבנו את השיפוץ של המטבח והחלטנו ללכת על משהו הרבה יותר גדול, שדומה לברי ספורט שקיימים בארצות הברית, כששם מדובר על מסעדות לכל דבר".

לדברי בן עטיה, המקום תמיד הקפיד שלא יהיו מנות המערבות אוכל בשרי וחלבי ביחד. "היה נוהל מאוד ברור, אין דבר כזה להוציא במנה בשרית משהו שהוא חלבי. אם לקוח היה מזמין לדוגמה קרפצ'ו ורוצה מעל זה גבינת פרמז'ן, אין דבר כזה אצלנו. גם במחיר שהלקוח יקום ויעזוב את המסעדה. אמנם היינו פתוחים בשבת, אבל ערכי המסורת טבועים בי ובעופר, השותף שלי, עוד מהבית".

למרות ההקפדה על מנות לא מעורבות, הקהל שומר המסורת עדיין לא יכול היה להגיע למסעדה בשל בעיות כשרות. מה שבסופו של דבר הביא את השניים להפוך את המקום לכשר הוא דווקא סיפור משפחתי.

"בהפרש של חודש בערך סבתא של עופר וסבא שלי נפטרו. סבי, פרץ בן עטיה, זכרו לברכה, ואני, היינו קשורים מאוד, אך למרות זאת הוא מעולם לא אכל ב'גיגסי' בגלל שהמקום היה פתוח בשבת, וכשהוא חלה, ידעתי שזה מה שיעשה אותו מאושר. תמיד הפריע לו שאנחנו פתוחים בשבת, והסגירה בשבת היא מבחינתי הדרך להנצחה שלו".

"יש אנשים שכותבים ספר תורה לזכר מישהו, יש כאלה שמוציאים סידור לבית כנסת, אנחנו החלטנו לעשות תעודת כשרות, עם כל העלויות הנלוות לזה. חשוב לי לציין שגם עם עופר השותף שלי היה סיפור מאוד דומה. סבתא שלו גם מאוד לא אהבה את העניין הזה שאנחנו פותחים בשבת, ולכן ההחלטה של שנינו היתה טבעית".

הדילמה הגדולה שבן עטיה ובננו עמדו בפניה היא הסגירה בשבת. "בערב שבת כמעט שאין משחקי כדורגל שמושכים אנשים", הוא אומר, "אך ביום שבת יש המון משחקים טובים שאנשים באים לראות. לצורך העניין, באנגליה ובספרד יש המון משחקים בשבתות בצהריים שמושכים קהל רב. תמיד האמנתי באמירה ש'אין ברכה בכסף של שבת', אבל בסופו של דבר אתה רואה שבחשבון הבנק הפידיון מהעבודה בשבת הוא מכובד מאוד, ואין לי ספק שיש משהו מרתיע במהלך הזה כי נצטרך לעבוד הרבה יותר קשה באמצע השבוע כדי לסגור את הפער שיהיה".

"למרות החששות, החלטנו שבאמצע השבוע נעבוד קשה כמה שצריך, ובסוף השבוע המקום ייסגר. עם יד על הלב, מי שהכי מאושרים מהמלך הם אשתי חגית ושני הילדים שלי".

לשמחתם של בננו ובן עטיה, כל הפרוצדורה ברבנות הכרוכה בהנפקת תעודת כשרות, עבדה מהר מהצפוי. "פתיחת תיק ברבנות לתעודת כשרות יכולה לקחת לא מעט זמן", מציין בן עטיה, "אך כאשר העניין הובא לידיעת רב העיר, הרב יהודה דרעי, הוא פעל באופן מיידי כדי שהמקום יהפוך לכשר. מבחינתם, אם מקום כמו ה'גיגסי' רוצה להפוך לכשר, זה בראש סדר העדיפויות. כמה ימים לאחר מכן כבר באו לראות את המקום מטעם הרבנות ולהסביר לנו אלו שינויים נצטרך לעשות כדי לקבל את תעודת הכשרות".

"החלטה סופית"
לא רק עלויות כספיות כרוכות במהלך הזה. הסבר קצר של בן עטיה על הלוגיסטיקה הכרוכה בהפיכת מקום לכשר, מעיד על התהליך האמיץ והמסוכן שבעלי ה'גיגסי' נכנסו אליו. "כל הכלים שיש לנו במסעדה הם כלי חרס יקרים מאוד. על פי ההלכה, לא ניתן להכשיר כלי חרס, לכן היינו חייבים לקנות הכל חדש. מבחינתי, גם למכור אותם לא היה בא בחשבון. אני לא אכשיל אף מקום אחר ואף אדם בכלים שאסורים באכילה".

לשמחתו של בן עטיה, הספקים שאיתם הוא עובד, בירכו על המהלך והשתדלו לעזור כמיטב יכולתם במהפך. "הספק של הצלחות נתן לנו כמעט במחיר עלות את הסטים החדשים שהזמנו ומדובר בצלחות שעולות לא מעט כסף. חימם את הלב לראות כיצד כולם נותנים יד למהלך שהחלטנו לעשות".

למרות זאת, לא כולם שמחים מהמהלך שיזמו הבעלים וחלקם גם התלוננו בשקט. "יש לנו מלצרים ועובדי מטבח שזה הזמן שלהם לעבוד ולהתפרנס. הסברנו להם את הצעד שלקחנו ומי שירצה להמשיך איתנו, נמשיך את הדרך בזרועות פתוחות, ומי שלא, אני מאחל לו את כל הטוב שבעולם, אך ההחלטה שלנו היא סופית", אומר בן עטיה.

ומה לגבי המנות עצמן? האם הן יעברו שינוי? בן עטיה מרגיע. "אמנם הפכנו למסעדה כשרה, אך התפריט עצמו לא ישתנה במילימטר, מכיוון שתמיד היינו מגישים מנות 'כשרות' שאמנם לא היו באישור הרבנות, אך השינוי לא דורש מאיתנו לשנות את התפריט. אני מזמין את כולם לבוא ולהמשיך ליהנות מהאוכל שלנו, וכמובן את הציבור שומר המסורת והכשרות שיוכל סוף סוף להגיע לאכול במסעדה שלנו".