על אחד הקירות בסלון דירתו בשכונת נווה זאב אליה עבר לגור אחרי שחתם בהפועל באר שבע-בני שמעון, הגארד חנן קולמן תלה מפה פנורמית של העיר קופנהגן, בירת דנמרק ומולדתו של השחקן. כל הבניינים שנראים מלאים בשלל גווניו של הצבע הכתום שניבט מכל רעפי הגגות בצילום, ממוספרים כשבתחתית הצילום נמצאת רשימה שמית של הבניינים, רשומים בשפה המקומית.

חנן קולמן. "נגיע לכל משחק במטרה לנצח". צילום: הרצל יוסף

קולמן מביט במפה ונאנח. השהות הארוכה בישראל הגבירה בו את הרצון לשוב ולחיות בקופנהגן בה נולד וגדל. "אני נמצא כאן בעצם את כל שנות הבגרות שלי וישראל הפכה לבית השני שלי. אני מאוד אוהב את הארץ", מספר קולמן בראיון מיוחד ל"ידיעות הנגב" לקראת פתיחת העונה, "אבל אחרי שאסיים את הקריירה אשמח מאוד לחזור לחיות שם את החיים השקטים. בקצב שבו אתה בשעה שש מגיע הביתה ונמצא עם המשפחה שלך ורואה את החברים שאיתם גדלת מגיל צעיר".

יחזור לגור בדנמרק
במסדרון שמוביל לחדר השינה שלו תלוי צילום נוסף שבו קולמן (34), מצולם יחד עם חבורה עליזה ומחייכת של נערים דנים. "הצילום הזה נמצא בדיוק מול הדלת של החדר שלי", הוא מסביר. "בכל פעם שאני יוצא מהחדר אני רואה את הילדות שלי ויודע שאלה החיים שאני רוצה לחזור אליהם. אנחנו חבורה מאוד מגובשת במידה כזאת שגם אם אני רואה אותם כמה חודשים מתוך שנה בחופשות, אנחנו מדברים כאילו נפרדנו אתמול בערב".

במשחק רבע גמר גביע ווינר שנערך לפני כשבועיים ובו באר שבע-בני שמעון ניצחה את הפועל חולון, קולמן ספג מכה חזקה מאוד בצלעותיו ונאלץ לנטוש את ההתמודדות עוד לפני המחצית. בסיום הערב הגארד שסבל מכאבים חזקים והתקשה ללכת, נאלץ לבקר בבית חולים סורוקה על מנת לשלול פגיעה כלשהי באיברים פנימיים.

הבדיקה אמנם שללה נזק כלשהו למעט חבלה בצלעות, אך קולמן נאלץ לפספס לא מעט אימונים בשל הכאבים העזים מהם הוא סובל. גם שבוע אחרי המכה, תחבושת מיוחדת מעטרת את הצד השמאלי של צלעותיו. "אני לא יכול עדיין להתאמן בגלל הכאבים", אומר קולמן ומתיישב על הספה בדירתו.

קולמן מחזיק אולי באחד הסיפורים האישיים היותר מיוחדים בכדורסל הישראלי. אמו שנולדה וגדלה בפתח תקווה היגרה בילדותה יחד עם הוריה לדנמרק בזכות האזרחות של סבתו.

כעבור כמה עשורים, פגשה באביו של השחקן, גבר אפרו־אמריקאי שהגיע לאירופה לטייל ולבקר את אחיו ששירת אז ביחידה בצבא ארצות הברית שהיתה מוצבת בגרמניה. "אבא שלי טייל בדנמרק ופגש את אמא שלי. היתר הוא היסטוריה", מסכם הגארד את סיפור ההיכרות של הוריו.

לדבריו, הוא הופתע מכך שהגיע לכדורסל הישראלי בגיל יחסית מאוחר. "אף סקאוט מישראל לא 'גילה' אותי קודם", אומר קולמן. "לפני שהגעתי הנה היו שיחות עם מכבי תל אביב שניהל הסוכן הישראלי שלי, אבל לא יצא מזה יותר מדי ואז אחרי שכבר זכיתי בשתי אליפויות בליגה הראשונה בפינלנד יצא ששיחקתי עם נבחרת דנמרק נגד ישראל שבסגל שלה היו אז דריק שארפ, מאיר טפירו, מתן נאור ויניב גרין. היה לי משחק טוב מאוד ואז ההצעות התחילו לזרום. ככה הגעתי לאליצור אשקלון בגיל 22".

בחר בבאר שבע
את העונה האחרונה קולמן סיים עם הפועל חולון בגמר הפיינל פור בהפסד למכבי תל אביב שהחזירה לעצמה את האליפות ושלחה את קבוצתו לבנייה מחודשת. הגארד שקיבל כמה הצעות בחר להצטרף לפרויקט של הפועל באר שבע-בני שמעון, העולה החדשה.

רמי הדר. קולמן: "יש לי מערכת יחסים מאוד קרובה איתו". צילום: ראובן שוורץ

"הם הראו עניין חזק מאוד להביא אותי למועדון בשלב מאוד מוקדם", נזכר קולמן, "אני חושב שזה קרה עוד לפני שהעונה שלי עם חולון הסתיימה. לא הצלחנו להגיע להבנות כספיות בהתחלה, אבל בסוף זה הסתדר. האתגר כאן הוא שונה ממה שאני רגיל. זה יהיה מעניין".

ההיכרות שלך עם המאמן רמי הדר, תרמה בוודאי להחלטה הסופית שלך, לא?
"כן כמובן. גם רמי הוא חלק גדול מאוד בהחלטה שלי לחתום כאן. יש לי מערכת יחסים מאוד קרובה איתו. אני מעריך אותו מאוד קודם כל כבן אדם ורק אחר כך בגלל הצורה בה הוא ניגש לאימון כדורסל. אם אתה משאיר את הלב שלך על הפרקט והולך לפי השיטה שלו אתה ללא ספק תשחק הרבה דקות. אני מאוד מכבד אותו על כך".

הוא צועק גם עליך?
"ברור שהוא צועק עליי. אין שום יוצאי דופן בקטע הזה אצלי".

זה לא קשה?
"קשה מאוד, אבל כמו שאמרתי, רמי הוא קודם כל בן אדם ולדעתי הוא מביא את התכונות האלה גם לאימון. אם הוא צעק עליך סימן שלא עמדת בציפיות שלו. אם תלך לפי החוקים שלו, רוב הסיכויים שלא תקבל יותר מדי צעקות. לא נותרו לי יותר מדי עונות לשחק כדורסל וההזדמנות לשחק עבורו שוב בסיטואציה שיש בבאר שבע, היתה טובה מדי כדי לוותר עליה".

"יש לנו סיכוי לעשות משהו טוב העונה. אתה מגיע ויוצר משהו מאפס במועדון כמו באר שבע וזה מעניין אותי מאוד. הייתי כבר בסיטואציות שבהן אני משחק עבור קבוצה מנצחת, אבל כאן יש אתגר שונה. ניסיתי כבר הכל בליגה, אבל אף פעם לא שיחקתי בקבוצה שעלתה בפעם הראשונה לליגה הראשונה".

איך היית מגדיר את היחסים ביניכם?
"רמי סומך עליי. זכינו באליפות ביחד במכבי חיפה ולאחר מכן הוא הביא אותי שוב והצלחנו להשאיר את הקבוצה בליגה. רמת האמון בינינו גבוהה מאוד. יש סיבה למה קבוצות רוצות לשמור על אותו שלד של שחקנים. ככה יש יותר סיכוי להגיע להישגים כי אתה מכיר את הבן אדם לידך וגם את המאמן. אתה לא מבזבז זמן על דברים לא חשובים. הכל זז יותר חלק. לכן גם בהכנה כשהגיעו השחקנים החדשים ידעתי שיהיה קשה ולכן אני הכנתי אותם למה שמצפה להם באימונים ולרמת הדרישות של רמי. זה יתרון".

לא חששת להגיע למועדון די אלמוני ללא מסורת?
"ברור שכן. אולי לא פחדתי, אבל תמיד יש חששות כשאתה מגיע לעונה חדשה. אתה אף פעם לא רוצה להיכנס לסיטואציה לא טובה מראש, אבל אני יודע שרמי הוא מאמן שיודע מה הוא עושה. מאוד מוקדם הבנתי שההנהלה והוא מצאו שפה משותפת שעובדת מצוין. בהרבה קבוצות יש בעיות בגלל שהרצונות של ההנהלה והמאמן לא תואמות. כאן יש תחושה שיש קשר מצוין בין הצדדים שעובד טוב מאוד".

מנהיג על הפרקט
"רמי הביא אותי לכאן בגלל שאני מנהיג ובגלל מה שאני עושה על הפרקט", מוסיף קולמן, "יש לאנשי המועדון מטרות מסוימות והתפקיד שלנו כשחקנים הוא להוציא לפועל ולהשיג אותן. אני מאוד אוהב את הבסיס שלנו. בהתחלה היו לי לבטים, אבל אחרי שביליתי חודש עם הקבוצה אני יודע שיש לנו חדר הלבשה מגובש ללא אגו שמאוד קל להיות בו".

איך זה בא לידי ביטוי?
"לאף שחקן אין בעיה לשתף את החברים שלו במשחק ואף אחד לא משחק רק בשבילו וזה הופך את המשימה לקלה יותר. זה סגל כמעט מושלם על מנת ליישם את השיטה של רמי. אנשים עם רגליים חזקות שיודעים לעשות חילופים רבים. יש לנו המון אפשרויות. אני חושב שהמשימה שלנו צריכה להיות להגיע לפלייאוף העליון".

יש תחושה שלא מעט קבוצות לא מתייחסות ברצינות למה שנבנה בבאר שבע, למה?
"אני חושב שזה יתרון. אני מקווה שהם ימשיכו בגישה הזאת עד לסיום העונה. זה בסדר גמור מבחינתי. אנחנו יודעים מה אנחנו שווים. כמו שטיילור ברון אמר לפני כמה ימים, שיש לנו קבוצה של שחקנים שיכולים לשחק ולהיכנס כאנדרדוג לכל משחק. אנחנו רוצים להשתפר ממשחק למשחק ולאסוף ניצחונות".

מה אפשר לצפות מהקבוצה הזאת בעונה הקרובה?
"יש כמה מועדונים מאוד חזקים בליגה הזאת כמו מכבי תל אביב, הפועל ירושלים והפועל חולון. גם ראשון לציון שעשו הכנה טובה ונראים מרשימים. עם זאת, לא נגיע למשחקים רק כדי ליטול בהם חלק. נגיע לכל מגרש כדי לנסות לעשות את הכי טוב שלנו ולנצח. יש אולי שלוש או ארבע קבוצות חזקות וכל היתר נראות לי שוות ביכולת שלהן".

התמיכה מהכדורגל
"אני מצפה מאוד לראות את האוהדים שלנו ממלאים את ההיכל", התייחס הגארד לתמיכה של הקהל, "יצא לי לראות את המשחק של הפועל באר שבע בכדורגל נגד מכבי תל אביב ב'טוטו־טרנר' ונהניתי מאוד מהחוויה הזאת. יש שם אנרגיה טובה מאוד ואני מקווה שהאוהדים מהכדורגל יגיעו לעודד אותנו".

היית מצפה להיות במקום אחר בשלב כזה של הקריירה?
"היו לי אפשרויות לעשות דברים יפים, אבל אני מאוד אוהב את ישראל. אני לא מתחרט. ברור שהייתי יכול לקבל החלטות אחרות, אבל אני משתדל בחיים לא להצטער על דברים שעשיתי. אני לא מבזבז על זה זמן אלא מעדיף לחשוב על הדברים החיוביים שעשיתי כמו אליפויות וגביעים בארץ".

"גיא פניני אמר לי בשנה שעברה שאני ככל הנראה השחקן היחיד היום בליגה מחוץ למכבי תל אביב שזכה גם באליפות וגם בגביע המדינה. אני אסיר תודה על כך שיצא לי לשחק כל כך הרבה שנים ברמות הכי גבוהות ולצבור את החוויות האלה".

בחודשי הקיץ שאותם הוא נוהג לבלות בקופנהגן בסביבת משפחתו וחבריו, קולמן מפעיל מחנה כדורסל לילדים ואחרי הפרישה הוא מאוד רוצה להגדיל את הפעילות. "ישראל מדהימה. יש סיבה לכך שנשארתי כאן כל כך הרבה שנים, אבל יגיע הזמן שאחזור לבסיס שלי. זה מרגיש הדבר הנכון לעשות".

איך קרה שעד עכשיו לא מצאת כאן כלה?
"כנראה שלא מצאתי עדיין את האחת שארצה להתחתן איתה. אולי אני בררן מדי, אבל זה לא קרה עד עכשיו. בגלל שאני רוצה לחזור לחיות בדנמרק זו צריכה להיות מן הסתם מישהי שתרצה לעבור לשם איתי ולחיות במזג האוויר שלא דומה לגן עדן שיש כאן בישראל. החיים בדרכים לא קלים".

תפקיד מקצועי כלשהו ישאיר אותך בישראל אחרי הקריירה?
"אני חושב שזה עדיין מוקדם וגם אני לא בטוח שזה משהו שאני רוצה לעשות. ברור שאשאר בסביבת הכדורסל גם אחרי הפרישה. כשחקן כדורסל מקצועי אתה מבלה את השנים שלך כשמישהו תמיד קובע לך את הלו"ז. כשאסיים עם הכדורסל אני רוצה לשבת עם המשפחה שלי לארוחות ערב ולקבוע לעצמי את הלו"ז. אולי אתגעגע כל כך למשחק אבל לא בטוח שארצה לאמן".